דברו עם הילדים על כסף

אני זוכרת שכבר בילדות היה לי את התקציב שאיתו הייתי צריכה להסתדר למשך כל החודש. אז הייתי צריכה לכלול בתוכו דברים כמו משחת שיניים, שמפו ומרכך וגם להשאיר לי קצת ממנו לחטיפים ופינוקים כמו שכל הילדים אוהבים. מה אני הכי זוכרת? שהסתדרתי. זה לא תמיד היה קל וגם לא תמיד היה בין מה להתלבט ובכל זאת, הסתדרתי.

 

כשאני נזכרת בסיפור ילדות שהשאיר אצלי עקבות עולה לי סיטואציה שבה אמא שלי קוטפת תפוזים מעץ של שכן ומביאה לנו לאכול כי זה מה שהיה. אולי זו הייתה הפעם היחידה שזה קרה וזה מאוד קיצוני ולא מאפיין את ילדותי אבל עם הזיכרון הזה אני הולכת והוא מלווה אותי ברגעים שבהם אני נתקלת בעץ של תפוזים. הסיטואציה הזו לא זכורה לי בפרטים. הרי לא צריך שיקרה משהו דרמטי בחיים כדי שייצרב עמוק בתודעה. מה עשינו שם ולמה זה קרה? אני לא זוכרת. זכורה לי הרגשת מחסור והיא מלווה אותי בחיי והיא עולה אצלי תמיד ברגע תשלום החשבון בסופר ואני לא יודעת למה זה קורה ברגע הספציפי הזה. וזאת ללא כל קשר לכמה כסף יש לי ולזה שכיום אין לי שום בעיה לשלם את קניותיי. למה דווקא בסופר? לא יודעת. זיכרון ילדות שמצא את דרכו המקורית להגיע ולעלות בבגרותי.

לתפקיד של ה"אחראית כלכלית" נכנסתי מכורח הנסיבות. כך הוביל אותי מסלול חיי. הייתי חייבת להבין, לחשב, לבדוק ולוודא שאני מבינה איך עובד הכסף. איך מתנהלים איתו, איך מיצרים ממנו עוד ואיך חוסכים ממנו גם ליום סגריר.

זה לא חייב להיות ככה

את כל אלו העברתי מבחירה מודעת ולא מודעת לבנותיי. בבית שלנו אוהבים כסף, מדברים על כסף וחושבים איך אפשר לעשות ממנו עוד כדי לממש רצונות וחלומות שלנו בהווה ולעתיד שיבוא. כשאני מסתכלת על בנותיי אני רואה שהן הפנימו וכבר מיישמות התנהלות כלכלית נבונה ואחראית.

ביטחון

כסף זו לא מילה גסה. בעזרתו של הכסף אנחנו מממנים את כל הוצאות חיינו. שכר דירה, משכנתא, אוכל, חוגים, חשמל, מים, דלק, בילויים. כסף נותן ביטחון והימצאותו בסביבתנו מאפשרת לנו להרגיש בטוחים ויכולת להשתמש בו לצרכינו המגוונים. וכמו שלנו המבוגרים הוא מהווה ביטחון ככה גם לילדים. אין כל צורך להסתיר מהם את "הדיבור" עליו. דברו עם הילדים שלכם על כסף. ברגע שזה יהיה על השולחן תוכלו לנתב אותו לכיוונים הרצויים לכם כמשפחה. אם למשל זו תקופה שצריך קצת לחסוך ולהדק את החגורה מבחינת ההוצאות, כדאי שהילדים יהיו מעורבים ולא מופתעים. בטח גם יש להם רעיונות לעזרה ותמיכה, להיות חלק מהמשפחה גם בכל הקשור לכסף. הוא הרי לא באמת גדל על העצים.

ידע

יש עולם שלם שמתחיל ומתגלה ברגע שיוצאים מדלת הבית והכי טוב, לדעתי, שאתם הם אלו שתכינו את הילדים יותר מכל אחד אחר. נכון שיש בית ספר אבל כולנו יודעים שעל כסף לא מלמדים שם בכלל. באופן אישי, מה שהכי קרוב לזה נקרא אצלנו בבית הספר "כישורי חיים" וגם שם כסף לא נכנס לדיון להבנתי. אז דברו איתם. לא על הבורסה וניירות ערך, לפחות לא בשלב הראשון, דברו בסיסי. הכנסות והוצאות, קניות, איך בוחרים איזה פירות לקנות השבוע?, אם אני בוחר לקנות את השוקולד על מה אני מוותר?, שטרות, מטבעות, עודף, חשמל, דלק… מושגים בסיסיים ואיך הם קשורים לכסף ואיך כסף קשור אליהם. ככל שהם גדלים תוסיפו מושגים חדשים כמו מינוס, ריבית, הלוואה, חשבון בנק וכו'…

תכנית

מגיל מאוד צעיר, לדעתי כיתה א', אפשר לתת דמי כיס ואז להתחיל ליצר שיחות סביב זה. חוסכים? מבזבזים? האם יש לילד תכנית לגבי הכסף? האם הוא רוצה שתעשו תכנית ביחד? למה משמש הכסף הזה? מה גובה הסכום? מה אתם יכולים "להשלים" להם אם הם יחסכו? מה עליכם ומה עליהם מבחינת הרצונות שלהם לשימוש בכסף שלהם? מה אתם לא מוכנים שהם יקנו גם אם הכסף הוא שלהם? ובכלל, לתכנן מבחינתי זה כל הקסם. כשמתכננים קורים דברים וכסף הוא אמצעי ולא מטרה כדי להגשים את התכנית שהם רוצים או שתכננתם ביחד.

 

ככל שתקדימו לדבר עם הילדים על כסף ככה תרוויחו – ילדים נבונים, אחראים, ששואלים, שמחשבים ושוקלים אלטרנטיבות. ילדים שמעריכים כסף, לומדים איך להתנהג איתו ואיך להפיק ממנו את המקסימום בעזרת שיקול דעת ולמידת האלטרנטיבות.

רוצים ללמוד איך לבנות תכנית כלכלית מותאמת גיל עם הילד שלכם? אני כאן.

4 תגובות
  1. אנג'לה קרת

    מסכמה עם כל הכתוב, אין לי ספק שהכי חשוב זו התוכנית, תודה.

  2. נעמה

    מודה שתמיד היתה לי התנגדות לדמי כיס. מה שכתבת מעורר בי מחשבות חדשות.
    תודה שגית

השארת תגובה