למה השקעתי 10,000 ש"ח בספר שהוא לא שלי?

סתם יום של חול

זה היה לפני יותר משלוש שנים. הייתי בדרך הבייתה עם הצעירה שלי ואני ממש לא זוכרת מאיפה חזרנו. היה כבר אחה"צ מאוחר והבנתי שאת הבטן שלנו בערב זה נמלא ב… פיצה שנקנה בדרך. אז עצרתי בדרך ונכנסנו להזמין פיצה. למה זה נתון שחשוב לדעת? כי הזדמנויות בחיים יש לנו כל הזמן ובכל מקום ובעיקר הזמן אנחנו פשוט לא פנויים לראות אותן מסביבנו. תזכרו את זה להמשך הסיפור. אז כמו שאמרתי הזמנו פיצה, אולי שתיים, לארוחת הערב וכרגיל צריך קצת לחכות. הצעירה הסתכלה על עבודת האופים מבעד לחלון השקוף שהיה שם ואני, מכורה שכמותי, מיד הוצאתי את הנייד והתחלתי לגלוש בפייסבוק. מגלגלת מעלה ומטה ופתאום המבט שלי טופס הודעה על פרויקט מימון המונים שעושה יובל אברמוביץ לספר חדש שהוא עומד להוציא.

אני מניחה שאחרי שתקראו את הסיפור הבא יהיו לפניכם שתי אפשרויות להתייחסות. האחת – אולי תגידו "אלופה, הייתי רוצה קצת מהאומץ שיש לה?" והשנייה – "טעות! בחיים לא הייתי עושה את זה, היא השתגעה על כל הראש". והבחירה היא כמובן שלכם. מה כן חשוב לי בסיפור הזה שאתם עוד רגע תקראו? זה שתבואו בראש פתוח, מפני שאני מאמינה שברגע הזה קורה השינוי האמיתי. כשאתם באים פתוחים לדברים חדשים שלא הכרתם ואתם הם אלו שבוחנים עם עצמכם את מה אתם מאמצים. זהו, די עם ההקדמה והנה מתחיל לו הסיפור.

המבט רץ במהירות על הפרטים ותוך רגע ואני באתר עצמו קוראת על הפרויקט ועל המתנות ומרפרפת במגוון האפשרויות הכספיות לתמיכה. אני חושבת שזה התחיל במשהו כמו 30 ש"ח ועד 10,000 ש"ח. כמובן שהיו בדרך מדרגות קטנות יותר להשתתפות. והמבט שלי מושך למטה ומתמקד ב- 10,000 ש"ח. אתם זוכרים שאני מחכה לפיצה? אני קוראת וננעלת על האפשרות הזו. משהו מרגיש לי כל כך נכון. ההצעה אטרקטיבית, אין מה לומר, וכוללת הרצאה שלו בכל מקום שאבחר ועם איזה קהל שאבחר, פגישה אישית של שעה עם יובל, 20 ספרים והשתתפות ברווחים עתידיים (אם וכאשר..) וגולת הכותרת… החזר כספי מלא בתום שלוש שנים. מה כבר יש לי להפסיד?

מה זה נקרא להתחיל בקטנה?

יש מי שעבורם 10,000 ש"ח ישמע המון כסף וזה נכון. אבל בתור אחת שנמצאת במסלול של יצירת ביטחון כלכלי עבורי זה היה סכום הוגן לחלוטין להתנסות בו, לשחק, לתרגל וכל מילה שתבחרו נכונה למקרה הספציפי הזה. "את חייבת לנסות" אמר לי הקול הפנימי שבי. "את חייבת, מה כבר יכול להיות?" שוב שמעתי את עצמי מדברת תוך המתנה לפיצה. צ'יק וצ'ק ואני יוצאת מהמקום ומתקשרת לבעלי. כל כך בא לי ללחוץ על כפתור החיוב אבל זה היה זמן לשיתוף והייתי צריכה לחלוק איתו את הרגע הזה כדי שנחליט ביחד ללכת על זה, הרבה יותר נחמד ביחד :-). באותו הרגע התפללתי שיענה לטלפון. הרגשתי שלא בא לי לפספס את ההזדמנות הזו ופליז שיענה לי ושיזרום איתי. מהר מאוד חישבתי את המהלכים שלי קדימה ובכל כולי הייתה אמונה שזו השקעה מעולה! שרק טוב יכול לצאת מזה.

צריך לתת אמון

לכל מי שאני פוגשת בדרך אני תמיד אומרת שסיכון וסיכוי הם חברים טובים שתמיד נמצאים שם אחד בשביל השני ומכבדים אחד את מקומו של האחר. איפה שסיכון נמצא ותופס מקום גדול ככה סיכוי עומד בצד בפינה ומחכה וגם ההפך. כשסיכוי עולה על הבמה סיכון עומד מאחורי הקלעים ומחכה בשקט, מאפשר לסיכוי לעשות את שלו. הם תמיד ביחד ולא נפרדים מלבד ההבדל ביחסים. וכשבוחרים להשקיע, ככה הניסיון שלי הוכיח את עצמו עד היום, חייבים לתת אמון. צריך לבחון את היחסים בין סיכוי לסיכון וללכת עם מה שמרגיש נכון ולא רק מרגיש בבטן אלא גם נראה במספרים שחור על גבי לבן. נתתי אמון מלא. מספר שנים שאני עוקבת אחר יובל ושותפה לעשייה שלו במידה כזו שנוצר בינינו אמון. הרגשתי מצידו שקיפות, רוגע וסמכתי שיעשה בחוכמה עם הכסף שאשקיע בספרו. האינטואיצה שלי אמרה – לכי על זה!

נחזור לשיחת הטלפון עם הבעל. זו הייתה מוצלחת ביותר וכנראה שבאמת תפסתי אותו ברגע טוב :-). "אני סומך עליך, תעשי מה שנראה לך נכון" אמר ואני לא חיכיתי דקה! תוך רגע וההשקעה נעשתה ואני הייתי בעננים משמחה. מעולם לא חשבתי שאחליט כל כך מהר על משהו מהסוג הזה וכשראיתי שביחד איתי עשו את זה עוד כחמישה אנשים הרגשתי שותפה למשהו באמת מיוחד שהוא WIN-WIN לכולנו. הקליק לתשלום 10,000 ש"ח בוצע והפיצה ב- 40 ש"ח הייתה מוכנה לתשלום. אתם קולטים? באתי לשלם 40 ש"ח ושילמתי 10,040 ש"ח תוך 20 דקות. באותו הערב הרגשתי מיליונרית :-). סתאאם. הרגשתי אמיצה, מועצמת, חזקה. הרגשתי שעשיתי צעד יצירתי, שזיהיתי הזדמנות, שהגבתי מהר, שקיבלתי החלטה ושלחצתי על הקליק לתשלום.

תהנו מהדרך

WOW כמה שנהנתי מהעשרים דקות האלו, בזמן הזמנת הפיצה, שמילאו את ליבי ונזכרתי ש"השקעות עושים באהבה או שלא עושים בכלל" והיה לי כיף בלב! חלפו כמה חודשים והזמנתי את יובל להרצאה המובטחת וזו הייתה חוויה מרגשת. באותה ההרצאה הוא מסר לי גם את 20 הספרים שמאז אני נותנת אותם כמתנה רק לאנשים שאני יודעת שיעשו בהם שימוש נכון ומקדם. ישבנו לשיחה משותפת שלימדה אותי המון ומאז גם הייתי בעוד סדנה שלו ובאמת שהוא לא הולך לשום מקום עם הכסף שלי :-). חלפו יותר משלוש שנים ויובל מעדכן באופן קבוע על ההתקדמות שלו ועל העשייה בקידום הספר. בכל רגע נתון אני יכולה לקבל את כספי בחזרה ובכל רגע שאני חושבת אולי לעשות כך אני עוצרת ומזכירה לעצמי שאני בדרך ושאני סקרנית לראות לאן זה עוד יתפתח. אני מזכירה לעצמי את החברים הטובים סיכון וסיכוי ומרגישה שכרגע אני יותר בסיכוי וזה עושה לי טוב.

מתי עשיתם משהו אמיץ כלכלית?

איך מתנהגים החברים סיכון וסיכוי בהזדמנויות שאתם מתלבטים בתוכם ומה המקום היחסי של כל אחד מהם? כמה מקום אתם מאפשרים לסיכוי והאם הסיכון הוא זה שמשאיר אתכם בצד מבלי לנסות? כמה אתם אמיצים כלכלית? אשמח מאוד לשמוע וגם לתת לכם יד כשצריך 🙂

16 תגובות
  1. יונית צוק

    את אמיצה!!!
    גם אני הייתי משקיעה 10,000 ביובל אברמוביץ, אני מאוד אוהבת את הדרך שלו, את השקיפות, אני ממש מזדהה עם מה שכתבת.
    אני צריכה יותר אומץ בנוגע להשקעות ואני ממש שמחה שאני קוראת אותך
    תודה

  2. מרינה זיגל

    שגית, תענוג לקרוא את ההחלטות הכלכליות האמיצות שאת לוקחת. האחריות הכלכלית שלך מעוררת השראה.

  3. יעל

    שגית, את משהו את. רגישה ומדויקת, אמיצה ובוטחת. איזה מודל הורי מיוחד את מעבירה לילדייך. מקסים

  4. אתי

    קראתי מחקר שטען שאת ההחלטות הטובות ביותר אנחנו מקבלים תוך 3 שניות ובמילים אחרות, בלי לחשוב יותר מידי. פשוט להקשיב לבטן. ואת הוכחת את זה שוב!
    שאפו !!!

  5. עינת הרשקו

    וואו, באמת אומץ. כל הכבוד. אנחנו עשינו משהו דומה עם מיזם אופניים… מקווה שלא נבכה בסוף, אבל מי שלא מנסה, בטוח שלא מצליח. גאה בך ושמחה בשבילך מכל הלב.

  6. אנג'לה קרת

    במיוחד אהבתי שסיכון וסיכוי הם חברים טובים.
    אוהבת את התעוזה ואת האומץ שלך.

  7. ענבל כבירי

    איזה פוסט מדליק! ממש מעורר מחשבה… סחתיין על ההחלטה, עם תחושות בטן (במיוחד כשהיא ריקה…) לא מתווכחים 😉 סקרנית לקרוא עוד

  8. מיכל אגם

    כתבת ממש יפה וסוחף , הקטע הכי אמיץ שלי היה לקנות בית על הניר בפגישה ראשונה .
    הדבר השני היה השנה קורס של לירון מור, שממש לא תכננתי אבל הרגיש לי נכון.
    והשבוע השקעה ממש קטנה אבל הרגיש לי נכון בבטן שקשור לאינסטגרם .
    הולכת על מקומות אחרים מהרגיל שלי תודה על פוסט מעניין ופותח ראש

השארת תגובה