אני משוחחת עם בעלי עסקים ולומדת מהם המון. על מה מאפשר להם צמיחה אבל גם הרבה על הפחדים שמעכבים. והשבוע פגשתי מישהי מקסימה. יש לה מוצר שעובד! עובד כבר הרבה זמן. הלקוחות מרוצים מאוד ומחכים לעוד ממנו כל הזמן. היא מאושרת ממנו, הוא ממלא אותה באנרגיה נהדרת. כשהיא משוחחת עליו היא מאושרת ומרגישים אותה בעננים. המוצר מצוין ומקצועי.
אבל היא נותנת אותו בחינם! ממש ככה.
ואז אנחנו משוחחות והיא "רק" מסבירה לי כמה שזה קשה לה העניין הזה של לבקש כסף. "הלוואי ומישהו היה עושה את זה עבורי" היא אומרת. ואני, שמבינה לליבה, מרגישה שאני ממש רוצה לחבק אותה, ועושה זאת. אני מרגישה אותה נלחמת בין הרצון להתקדם לבין הוויתור בעקבות הפחד שמשתק. אני מרגישה אותה איכותית ורצינית, אלופה בתחומה אבל תקועה.
והיא יודעת ואני יודעת והיא אומרת, שזה לא מחזיק ככה. זה לא יכול להמשיך ככה ללא כל תמורה או תשלום, זה מתמוסס. בצער רב, זה יורד בסדרי העדיפויות, מתחיל להרגיש כמו תחביב שנגמר. וליבה כואב מפני שהיא אוהבת לעשות את זה ומאושרת רק מלדבר על זה אבל כתחביב שגוזל הרבה זמן וכסף, ללא תמורה זה לא יכול להישאר.
וגם אני וגם היא יודעות שזה שלה. שברגע שתחליט ישלמו לה והרבה. זה שלה בשביל להבשיל, לחשוב, לבחור ולהחליט שהיא הולכת על זה. להתכונן, לראות מה היא רוצה שזה יהיה, איפה זה בסדרי העדיפויות שלה וכמה היא רוצה להעיף את זה קדימה. היא יודעת שאלו החלטות שהיא צריכה לקבל והיא מבינה שהיא יכולה לקבל עזרה בתמיכה, בהקשבה, בעשייה שתקדם אותה לייצר מהאהבה הכנסה.
אחרי כשעה היא הבינה שיש לה את זה והבחירה היא שלה – בין להתמודד, להחליט וליצור מנגנון שעובד ומייצר עבורה הכנסה או שהיא משחררת ומוותרת וממשיכה הלאה עד לחידוש כוחות ויציאה לקידום יוזמות אחרות שתבחר.
ומה אתם לוקחים מהשיתוף הזה? איפה זה פוגש אתכם? האם יש לכם מוצר שעובד ואתם לא מקבלים עליו תמורה מספקת? הייתם רוצים לחשוב ביחד על צמיחה? רוצים שיחה פוקחת אופק? ומה דעתכם על בוסט של אנרגיה? מחפשים במה?
השארת תגובה