אי ודאות עסקית כלכלית מכוונת אותנו רבות בחיים. האיזון בין השלבים של פירמידת מאסלו שבו אנחנו קודם כל חייבים לדאוג לעצמנו לצרכים הבסיסיים כמו מזון ושתייה מול הערכה ומימוש עצמי הוא איזון שהדרך אליו רצופה שיבושים ודיוקים והתאמות. ההתלבטויות לאורך הדרך הן רבות ומורכבות אבל הלמידה שמגיעה תוך כדי הטיפוס בפירמידה שווה כל דמעה והזעה.
לפני שנתיים נולדה עבורי הזדמנות פז. סיימתי במקום עבודה. הזדמנות כזו שמבקרת אותנו מפעם לפעם בחיים והרבה מהפעמים מגיעה גם בלי שממש ציפינו לה. הפעם הזו בשבילי הייתה מתנה. כזו שידעתי שמגיעה, ממש כמו ביום הולדת, אבל בלי לדעת מה יש בתוכה. מה אני מקבלת? כל שידעתי הוא שזו הזדמנות שכדאי להתכונן לקראתה. קראתי חומרים, פגשתי אנשים, יצאתי לכנסים. חיפשתי את הדבר הבא והנכון שיתאים בדיוק בשבילי. כתבתי חזון ומטרות ופעולות וגם קניתי עציצים וטיפחתי גן ירק, התחלתי לפחות. רציתי שדברים פשוטים ימלאו את יומי עד שאמצא את דרכי החדשה. קפה עם חברה, בישול צהריים לבנות וקריאת ספרים. חשבתי שאלו דברים פשוטים. אז חשבתי.
אם אומרים שהחיים קורים בזמן שאנחנו עושים תכניות באותה התקופה גיליתי כמה המשפט הזה נכון. דברים קרו פתאום והתכנית השתבשה והופרעה רבות (הרחבה בפוסט אחר) ונותרתי ללא דרך ידועה ועם מתנה לא ממומשת ולא מתאימה. התשוקה החזקה לדברים הפשוטים של החיים נתפסה על ידי הצורך הבסיסי ביותר – פרנסה. זה היה רגע מכונן שבו הבנתי שזה ייקח לי יותר זמן ממה שחשבתי ושנדרשות התאמות ובחירות אחרות לדרך הנוכחית שבה הלכתי.
הבנתי שכדי שאוכל להגיע למימוש המתנה ולצאת לדרך חדשה עלי לעשות חישוב מסלול מחדש ולשלב בין פרנסה מידית לבין הגשמת החלום (שאז לא ידעתי מהו). הבנתי שהמציאות שבה אנו חיים ושבה אנו חווים אי ודאות עסקית כלכלית מחייבת אותי להתגמש ולהשתכלל. אז לקחתי על עצמי עבודה כשכירה בעבודה שאני מכירה ויודעת ושולטת. זו הייתה החלטת חכמה ומתאימה ביותר לזמן ובעיקר לנסיבות.
היום, אחרי כשנתיים, מה שהבנתי אז מלווה אותי עדיין. אי ודאות עסקית וכלכלית מלווה אותי ואת כולנו מבוקר ועד ערב. במיוחד אלו מאתנו שחיים בפריפריה. ההיצע לא כמו במרכז, המגוון לא כמו במרכז ואנחנו ממש לא כמו במרכז. חיים פה אחרת. פשוט אחרת. הרגשות ומחשבות אלו גרמו לדייק יותר את תחומי העניין שלי בדרך ליצירת ודאות עסקית וכלכלית עבורי ומשפחתי ואני מזמינה אתכם לצאת איתי לדרך ביחד. מי מאתנו לא עסוק בכך?
המסע הזה הולך להיות לי מעניין, מלמד ומקדם. אני כבר יודעת את זה.
הקפה? עליכם כרגע. השיתוף – לגמרי עלי.