
היא חוסכת במשך ארבע-חמש שנים. זה התחיל ב- 100 שקלים שקיבלה מסבא לחג והמשיך בעוד 100 שקיבלה ממנו בחג השני. אחר כך הגיע גם הדוד ופינק במתנת יום הולדת שווה שהייתה סביב ה- 200 שקלים. מסבתא גם קיבלה כסף לחג וגם מסבתא רבה. בכיתה א' או ב' התחלנו לתת לה דמי כיס. 5 שקלים בשבוע שאותן אספה לקופה קטנה. חלפו השנים והחיסכון הלך וגדל. מפעם לפעם לקחה ממנו 5 שקלים וקנתה לעצמה ממתק או אפילו 20 שקלים וקנתה בובה שרצתה. אבל בסה"כ חסכה וחסכה. עוד יום הולדת ועוד חג ובחלוף השנים נאספו להם בהדרגה 1,000 שקלים!!
1,000 שקלים זה המון, חשבתי לעצמי, והצעתי לה שאשים אותם בבנק לשמירה (עדיין לא הסברנו לה את המילה להפקיד). כך עשינו. פתאום 1,000 שקלים כבר לא מסתובבים להם בקופת ילדות קטנה ונשמרים בבנק! התפתחות משמעותית לכל הדעות. והחיסכון המשיך. 5 שקלים כמעט כל שבוע (לפעמים גם אנחנו שוכחים, אני מודה!) שנאספו להם בהדרגה.
פתאום היא רוצה משהו. משהו יקרררר מאוד למידתנו – שלנו לפחות. "אמא, זה הכסף שלי! אני מחליטה עליו", "לכם יש את הכסף שלכם ואתם מחליטים עליו וזה הכסף שלי ואני מחליטה עליו", "אז מה אם יגמר לי, תמיד אפשר לחסוך שוב", "אני בטוחה שזה מה שאני רוצה", "אוףףף, אתם לא מקשיבים לי".
שקט. האמת היא שהיא צודקת! כן, זה הכסף שלה וכן היא חסכה אותו וכן אפשר להתחיל לחסוך שוב. ואז התחילו בבית שיחות של בערך שבוע. רצון שלנו לנסות ולקבל חיזוקים ברורים להחלטה הכל כך נחושה שלה. צורך שלנו לוודא כמה היא באמת מבינה את ההחלטה שהיא הולכת עליה, שכל כספה יסתיים ברכישה אחת גדולה. הבת 9 שלי, זו שגדלה אצלנו בבית עשתה סימנים כאלו שהראו לנו שהיא לא תפוחית שנפלה רחוק מהעץ, היא נפלה ממש קרוב. כל מה שספגה וסופגת ניתן לראות דרך השיחות שהתקיימו סביב 1,000 השקלים שלה! וזה עשה אותנו גאים באמת, מאותם הרגעים שמרגישים טוב בבטן ובלב והראש עוד קצת מתלבט אם זה הדבר הנכון לעשות.
נרגעתי. הבנתי שמה שקורה הוא בדיוק מה שרצינו שיקרה. שהיא תלמד בעזרתנו לבצע שיקולים, לאסוף מידע (בהתחלה חשבה שהמוצר עולה 1,200 שקלים והתחילו שיחות על גיוס הלוואה מאיתנו כמובן), לחשוב ביחד ולבד, להחליט, לבצע, לקבל עזרה ולשמוח עם התוצאה. הייתם צריכים לראות את החיוך שהיה לה על הפנים המתוקות כשהיא בחרה את שרצתה וכשפתחה את הקרטון בבית.
מה למדתי? שיש לי ילדה שיודעת מה היא רוצה ושגם לימדתי אותה יותר מדבר אחד או שניים על קבלת החלטות וכסף, כל אחד מהם בנפרד וביחד. זה עשה לנו טוב השיעור הזה. ללוות אותה במתנה שרכשה בעצמה היה אושר גדול. אני גאה בילדה שלנו ובהחלט מרגישה אותה מאוד קרוב לעץ שאנחנו עבורה. וגם, שבעזרת כמה שקלים והרבה סבלנות אפשר לייצר חיסכון ממש משתלם ולהשיג הרבה מטרות קטנות וגדולות.
הכסף – הוא היה האמצעי להשגת מבוקשה. קבלת ההחלטה – הייתה תהליך חשוב לחיים, גם לילדה בת 9.
מצרפת לכם שיר שהצעירה שלי אוהבת 🙂 ככה זה היום, כנראה.
השארת תגובה