את הפגישה הזו כבר קבעתי לפני כשבועיים ויצא שהיא התאימה לי היום יותר מכל יום אחר. זה היה יום כזה שרציתי בו לנוח ולא להחליט בו כמעט כלום, או לפחות את המינימום הנדרש.
יש ימים כאלו גם אצלי. שלא בא לי. לא בא לי לעשות, לחשוב, לקרוא, לבשל, לקפל… יש ימים כאלו, במיוחד כשחם, שאני רוצה להישאר במזגן ולחכות שיגיע כבר מחר 
.
אז הזמנתי אותה כדי ללמוד ממנה והיא לימדה אותי.
לנוח.
לנשום.
להרגיש כל שריר.
לשאוף.
להרפות.
לנמנם.
להרגיש את משקל הגוף שוקע כמו משקולת.
לקחת שעה לעצמי.
להרגיע את הקצב.
לכולנו יש ימים כאלו. שהגוף רוצה בהם לנוח.
שמנוחה של שעה בצהריים משפיעה משמעותית על המשך היום.
שמישהי אחרת באה ומציעה לך מה אפשר לעשות אחרת עם הגוף שלך, עם הנשימה שלך. לחשוב אחרת. ללמוד משהו חדש שלא הכרת.
וזה כל כך אחרת שיש את המישהי הזו ושהיא לא את .
אותי זה ממש הציל היום. היא נתנה לי בשעה את מה שלבד לא הייתי מעולם מצליחה לעשות.
מה קורה לנו ברגע שאנחנו מבקשים ממישהו ללמד אותנו? להיות איתנו ברגע שאנחנו צריכים בו עזרה? מישהו שביחד ימצא איתנו את הדרך שאנחנו לא מוצאים לבד?
לי זה תמיד עושה פלאים וברגע שאני מזהה את המישהו הזה – אני לא מתלבטת יותר מידי. יש פעמים שאני ממש מרוויחה את עצמי.
השארת תגובה