את הכתבה הזו אני ממליצה לכם לקרוא פעמיים, לפחות! לפעמים אנחנו חייבים את הפעמיים האלו בקריאה חוזרת ולפעמים גם יותר כדי להבין עד הסוף את המסר, להבין בין השורות, להפנים את המילים ולבחור מה אנחנו מאמצים ומה "רק" נוגע. את רוני שלס הזמנתי להתארח אצלי בבלוג. הרגשתי שהיא האחת שנכונה לי כדי לפתוח צוהר ולאפשר לכם, הקוראים שלי, ללמוד מאנשים אחרים על סיפורי קבלת החלטות שלהם. רוני, לשעבר מנהלת בכירה מעולם התיירות ובתי מלון וכיום מנהלת אזור הצפון בארגון נטוורקינג עברה החלטות משנות חיים והסכימה לחלוק אותן איתי ואתכם.
זוכרים שהמלצתי על קריאה של יותר מפעם אחת? ופליז, אל תדלגו על הסרטון המצורף – הוא ישלים לכם את התמונה וירגש אתכם עד דמעות.
מגיל צעיר מאוד מלמדים אותנו כמה דברים
שיש גיל שאנחנו לא יכולים להחליט "עלינו".
ואם כבר גדלנו והתבגרנו שנעשה תמיד אבל תמיד החלטה שקולה.
כילדה צעירה מעולם לא הבנתי את זה.
את כל שיקולי הבעד והנגד – כי כבר אז היה לי ברור
שמה שמשנה זה ההחלטה שלוקחים ולא השיקולים לפני.
בחטיבת הביניים היו חוגי העשרה חובה אחרי צהריים
בנות לכלכלת בית בנים לנגרות
אחרי שיעור אחד שבהיתי בחלחלה במורה לבושה סינר מצויץ
ובמיקסר עם החמאה ומתתי משעמום ומהמחשבה שזה מה שמחכה לי שאגדל …
החלטתי לעבור לשיעור נגרות ופשוט התייצבתי בשבוע שאחרי בכיתה של הבנים.
אני החלטתי וביצעתי.
אין לתאר את המהומה, ציון החיסור, "ככה לא עושים", "את לא יכולה להחליט",
"למה את תמיד עושה להפך", "את תהיי הבת היחידה".
ואני הייתי מאושרת.
גם המורה לנגרות מהילדה שצצה לו בכיתה והתגלתה כיצירתית להפליא עם כוח עצום בידיים.
שנה אחרי כבר לא הייתי הבת היחידה.
ואם היינו בוחנים את שיקולי הבעד והנגד – בשיקול הגיוני וקר הנגד היה מכריע
אבל בעצם בהחלטה שלי… שיניתי מציאות. ולא רק של עצמי.
הקושי הוא בדרך כלל בהחלטות הגדולות.
שינוי קריירה, החלטות של שינוי בעסק, מעברים, פרידות.
אז איך מחליטים ?
בראש ובראשונה זו בחירה. בחירה של איך אני רוצה שחיי יראו.
בחירות שאעשה או אילוצים שאצטרך לבחור בהם
כי ליקום יש נטייה לגרום לך להחליט כי דחקו אותך לקצה כי לא בחרת לפני.
עכשיו אומרים לך תכין רשימה, שיקולי בעד ונגד.
לא מזמן ליוויתי קולגה בתהליך שינוי מקצועי.
שאלתי שוב ושוב מה הוא באמת רוצה?
ותוך שנייה קיבלתי את כל שיקולי הנגד…
הוא רוצה לעבוד באזור שהמשכורות יותר גבוהות.
אבל למה שיקבלו אותו, יש אלפי אנשים, מי ירצה אותו שהוא גר רחוק, לעבור לשם זה לא ישתלם כלכלית.
והופס… רשימה מהממת ושקולה של הנגד.
אבל מה. איתרע מזלו ו"נפל עלי".
כל מה שעשיתי היה להתעלם מהשיקולים ההגיוניים והלוגים ולפתור את "הבעיות".
מכיוון שאחת המיומנויות שלי זה קורות חיים שעושים את העבודה.
וכמנהלת משאבי אנוש לשעבר אני מכירה היטב איך המנגנונים עובדים
הפעלתי את קסמי, האיש נסע לחו"ל, חזר, זומן לראיונות, התקבל – וכל זה פחות משבועיים.
במקום שרצה, באזור שרצה, בשכר פי כמה וכמה
וכל רשימת הנגד התמוססה מול התוצאות של המציאות.
כשפתחתי עסק פתחתי מתוך החלטה
שככה אי אפשר יותר
שיש לי המון מה להציע לעולם
ושאני אמצא את הדרך
הייתי בעיר חדשה, לבד לחלוטין ולאחר שרשרת אובדניים.
וגם בדיוק פרצה המלחמה
וגם בדיוק פוטרתי שוב מסיבות בלתי הגיוניות
וגם בבנק היה חוב
ואז לא היה פייסבוק
ולא סביבה תומכת
וכן שיקולים של…"קודם תסגרי את החוב", "אחרי המלחמה", "יש מיליונים כמוך".
אז זהו שממש לא.
אני כבר ידעתי שמה שמשנה את המציאות זה ההחלטות שאני לוקחת.
וככה זה היה כל פעם מחדש.
הבחירה לחיות כשאני על הרצפה פצועה ושבורה וכל הבית מלא דם והחובש בוכה מולי כי לא מבין איך אני מדברת בלי שהוא מוצא דופק – כי בחרתי.
הבחירה לעבור מאילת למעלות כשהרופא באילת אומר לי, אני לא יודע מה יש לך אבל אם זה ימשיך ככה יש לך חודש לחיות – כי בחרתי.
הבחירה לפטר עסקים שלא מעריכים את איכות הליווי שלי ועסוקים ברצפה העקומה – כי בחרתי.
הבחירה לנקות שטח ניהולי כדי לייצר תשתית עסקית נכונה יותר – כי בחרתי.
לבחור זו מיומנות.
שצריך לנקות ממנה ריצוי חברתי.
שצריך לנקות ממנה שיקולי בעד ונגד של אחרים.
שצריך בעיקר להבין.
ברוב המקרים שיקולי הנגד הם הפחדים שלכם, שהחלום שלכם לא יצליח.
ונכון אם תישארו איפה שאתם, הוא בטוח לא.
העניין הוא לא אם מעולם לא עשיתם טעות.
העניין הוא כמה צ'אנס נתתם לעצמכם לבחור חיים חדשים.
כשבחרתי לעבור ממלון למלון בתפקיד ניהולי – התפטרתי לפני שמצאתי את התפקיד הבא.
תמיד קמתי והלכתי שהיה פער גדול בהתנהלות הערכית שלא יכולתי יותר להיות חלק
ואז דחפתי את היקום… ותוך שבוע הייתי במקום הבא.
פיטרתי לקוח שאמר לי "אני משלם לך ואת תעשי מה שאני רוצה".
זה כלל קצת צעקות ממני, והוצאתי אותו מהמשרד.
הוא חזר בדמעות ופרחים והתנצלויות והייתי אחד האנשים החשובים בחייו עד שנפטר במפתיע.
אם אתם רוצים לחיות את החיים שאתם רוצים
תחליטו עליכם.
יום יום שעה שעה.
ככל שתפתחו מיומנות החלטה – כל תוכלו יותר מהר לנוע קדימה.
ותמיד תבדקו את העקרונות האלו :
1. לעזוב מקום \ פרויקט \ תפקיד ניהולי – לא כי נכשלתם ואתם מפחדים שיראו אלא כי הצלחתם ועכשיו אתם יכולים לעבור הלאה.
2. התשתית קדימה לא מוכנה אבל הגיעו מים עד נפש – צרו אלטרנטיבה, תחשבו מחוץ לקופסה עד שיגיע הפתרון הכי נכון לכם. תתפלאו לדעת כמה היקום נע אתכם כשהיה לכם האומץ לעשות את הצעד.
3. כשלכם יהיה האומץ – גם לאחרים יהיה.
תבחרו להחליט.
זו המיומנות הכי חשובה בחיים שתוביל אתכם להצלחות וצמיחה.
זה לא חשוב אם אתם הילדה היחידה בקורס נגרות.
זה חשוב החיוך של הילדה לאורך כל השעה.
כל השאר כבר ינוע מאליו.
רוני שלס מנטורית עסקית ואירגונית
השארת תגובה