הכל לטובה

זוכרים את היום בו הודעתי על סיום באחת מהעבודות שלי? אז ככה 😊. באותו היום הגעתי הביתה והתיישבתי על הספה מותשת. הודעה כזו על סיום עבודה דרשה ממני תעצומות נפש מאוד גדולות. לא זכור לי שעזבתי עבודה ככה וזה באמת לא היה קל. ישבתי על הספה עייפה, חושבת על היום שחלף ותוהה, בפעם המיליון, אם באמת החלטתי נכון וסיום העבודה היה הדבר הנכון או שמא זה טבעי לחלוטין ההיסוס שעולה לי עכשיו והזמן יעשה את שלו ואני ארגיש טוב יותר מיום ליום עם ההחלטה המשמעותית שקיבלתי.

יושבת ונחה ותוך כדי המחשבות אני מגלגלת את הפיד בפייסבוק ונתקלת בפוסט של חברה מקסימה, פורצת דרך בעצמה, שמחפשת מאמנים לתכנית ליווי כלכלי שהיא מעבירה בפעם השישית!!! (אגלה לכם בסוד שכבר מזמן רציתי לשאול אותה אם לדעתה יש משהו שנוכל לעשות ביחד אבל משום מה זה לא קרה). סימסתי לה. תוך שעה שעתיים שוחחנו. היא ממש שמחה על שפניתי ואני הייתי ברקיע!

חשבתי לעצמי, מה הסיכוי שביום בו אני מקבלת החלטה (שהיה לי כל כך קשה לקבל) על סיום עבודה אמצא עבודה חדשה? מה הסיכוי? פתאום כל המשפטים בסגנון של "כשמשחררים דבר אחד נוצר מקום לדבר האחר" או "כשנסגרת דלת נפתח חלון" ועוד ועוד. כמה שזה נכון! בעודי מתרגשת לקראת התחלה של דבר חדש שאני כל כך מאמינה בו נופלים האסימונים ואני מבינה עד כמה נכון המשפט שאומר "הזמן עושה את שלו" והלב שהיה כבד עם החלטת הסיום מתחיל להתמלא באופטימיות ושמחה לקראת הדבר החדש. פלא!

איך זה יכול להיות? לפני כשעתיים הרגשתי כבדות גדולה, חשש מיציאה לדרך חדשה, חוסר וודאות ופחד ליבי מתמלא באנרגיה ופועם בהתלהבות. כמה שאני מודה לעצמי וליקום על האומץ שבי שמפתיע כל פעם מחדש ומוכיח לי עד כמה התשובות לאתגרים שלנו קיימים בנו! עד כמה קרובים האנשים שיכולים לעזור לנו לעבור מנקודה א' ל-ב', ועד כמה נדרשת פעולה, ולו הקטנה ביותר, כדי ליצור את התנועה המתבקשת בכדי שדברים חדשים יכנסו את חיינו.

רוצים לקבל ממני פוש?

דחיפה לצעד הבא המתבקש עבורכם לעשותו?

זה שמעסיק אתכם בימים ובלילות?

זה שמקשה עליכם את השינה?

זה שהייתם כבר רוצים להתקדם איתו?

זה שאתם יודעים שיקדם אתכם מקצועית וכלכלית?

אני כאן 🙂

* בתמונה – תמיד יש שמש שמחכה שנראה אותה מבין העצים, הפעם בכנרת אהובתי. 

 

השארת תגובה