כמו ילדה בחנות ממתקים

מה קורה לנו כאשר לפתע פתאום אנו נחשפים לשפע? יש אנשים שזה לוקח להם יותר זמן ויש כאלו שפחות. יש כאלו שלעולם לא יחושו את הרגע הזה, יחששו לגעת בו, להכיר אותו מקרוב.

אבל לאלו שכן חשים אותו – מה קורה? מבחינת העבר, הוא נראה כמו משהו ישן ורחוק. מעין הרגשה מעומעמת שעבר המון זמן מההרגשות "הישנות" שהיו לי. כמו שקיבלת חיים חדשים והזדמנויות רבות נפתחות. העבר נראה כמו משהו מרוחק שהיית בו תקופה לא קצרה אבל לא עוד. כמו שמבטים דרך החלון ביום גשום. טיפות ממלאות את הזגוגית ויוצרות טשטוש מסוים הנראה מהחלון. מצד אחד ישנה הרגשה רעננה של התחדשות ושל פתיחות לעולם חדש ומצד שני התרחקות מהעולם המוכר שהיה כל כך חלק מאתנו רק לפני מספר שניות, שעות או חודשים…

כמו ילדה בחנות ממתקים השפע נגלה. ויש כל כך הרבה ממתקים. תדמיינו לכם את הכניסה לחנות. אתם בטח מכירים את החנויות האלו שלעיתים נמצאות ממש ליד בתי הקולנוע ולעיתים פשוט צצות פה ושם. שפע של תיבות קטנות וצבעוניות ממלאות את חלל החנות. פה ושם גם עומדת צנצנת מלאה בכל טוב מתוק נוסף. שפע של צבעים, ריחות וטעמים שעוטפים אותך מרגע כניסתך לחנות ועד ליציאה… או שבעצם האם ניתן בכלל לצאת מחנות שכזו? מה קורה לך בזמן השהות בפנים? והאם בכלל ניתן לצאת מבלי לקנות משהו, אפילו קטנטן? אז עכשיו פחות או יותר נכנסת לאווירה הקיימת בנפש פנימה כאשר נתקלים במצב של שפע בחיים. כאשר התודעה משתנה ופתאום רואים כמה יש. כמה אפשרויות ודרכים ורעיונות וכיוונים ו… שפע. מתחילים להרגיש שפע. מחייכים מפני שזה עושה טוב בלב ובנפש.

כאשר השפע נכנס לחיים אין הרגשה טובה ממנו. זו הרגשה שעוטפת ומחבקת ומנשקת אותך בכל מיני הפתעות. ידע עצום שנחשף בפנייך וההבנה ששוקעת מרגע לרגע שהיא אחד הבסיסים לכל שינוי – אתה לא יודע את מה שאתה לא יודע – עד שאתה יודע! ועכשיו אין אחורה ואי אפשר יותר להגיד לא ידעתי. עכשיו זה הרגע הזה שמתחילים להנות. כמו ילדה בחנות ממתקים. אפשר וכדאי לטעום מכל מיני סוכריות שמושכות אותך באופן מסוים בריח או במראה ופשוט ליהנות ולטעום. ואפשר גם ללכת על סוכריה אחת מיוחדת שמשכה לך את העיניים. אפשר לטעום כל פעם סוכריה אחרת ואפשר גם לנסות טעם אחר מפעם לפעם. אפשר לדבוק באותה הסוכרייה שטעמנו ואפשר גם להחליף. המגוון של הסוכריות הוא עצום עד אינסופי. וכך גם השפע בחיינו.

פתיחות וקבלה הם אלו שנכנסים כאן לתמונה. לעיתים נראה לנו שכל השפע הזה יכול לבלבל אותנו, להוציא אותנו מהאיזון המוכר לנו, מהבהירות שאפיינה את חיינו. לעיתים זה ממש יכול להפחיד. הנוחות שבמוכר ובידוע אהובה לנו מאוד. החשש לעשות את הצעד ולחצות את הכביש בדרך למקום חדש מביאה אתה לא מעט קשיים, פחדים וחששות. יותר מזה, הפחד הזה מביא את התקיעות, האכזבה והתסכול ממה שיכולתי להיות לו הייתי…. תמיד יהיו גם את אלו שיבחרו שלא להיכנס לחנות הממתקים ויישארו בחוץ. יחששו לטעום סוכריה שמא….

אבל העניין הוא כזה, ואולי זה נשמע פשוט מידי, ברגע שנחשפנו לשפע אין דרך חזרה. לא באמת. מפני שברגע שנחשפנו השתנינו. ממש באותו הרגע. אנחנו כבר לא מי שהיינו. עכשיו למרות הפחדים והחששות, שכבודם במקומם מונח, עלינו להביט בשפע ולהתחיל לבחור ולהנות ממנו. להריח, להביט ולטעום. ממש ממש בדיוק כמו בחנות הממתקים השופעת סוכריות צבעוניות ומתוקות. תיהנו.

השארת תגובה