זה קורה לנו הרבה. אנחנו נתקלים בקושי, שאלה או מצב לא ברור והתגובה הראשונה שעולה בנו היא בהלה. קודם כל נבהלים. קופצים להסיק מסקנות שבהרבה מהפעמים גורמות לנו לעצור ואפילו ללכת אחורה עם הרצונות שלנו, עם מה שהתכוונו לעשות, להגשים, להרגיש. זו תגובה שלוקחת שבריר של רגע שבו המוח שלנו מנחה אותנו לעצור וזה לאחר לאחר שבחר בפירוש מסוים לאיזה מצב שנתקלנו בו.
מהו הפירוש שאותו בחר המוח שלנו? הוא מבוסס על כל הדעות והרגשות שאספנו אלינו במשך כל חיינו. מספיק שהייתה לנו חוויה לא מוצלחת במשהו וכבר היא מתיישבת לה במוח ומוכנה לעלות ברגע של פירוש מצב אחר ולא קשור שאנחנו עוברים כרגע. כך ש"הפירוש" שאנחנו נותנים יכול להיות מבוסס גם על משהו שקרה לפני שנים רבות וכבר בכלל רחוק מאתנו. ברגע שהבנו את זה כבר פתרנו חלק גדול מהעניין. ומה אפשר לעשות כדי לא לעצור בגלל פירוש כזה או אחר שהמוח נותן לנו באופן אוטומטי? לקחת רגע, לבדוק את הסיטואציה ולענות על כמה שאלות פשוטות.
- מהי הסיטואציה? האם ברור לי מה עומד לפני? בפני מה ועל מה אני צריך לקבל החלטה? זה מאוד חשוב בשביל ההתחלה. כשהסיטואציה לא ברורה לנו לא נצליח להתקדם לשום כיוון.
- מה חסר לי כדי להמשיך? האם זה ידע מקצועי? מישהו לדבר איתו? לחשוב ביחד? איפה הידע הזה קיים? ומה עלי לעשות כדי להשיג אותו? חשוב לעשות את ההבהרה הזו כדי לדעת איך להמשיך.
- מי יכול לעזור לי? הכי חשוב! העולם מלא באנשים טובים שרק מחכים שמישהו יבקש מהם עזרה. הסיבה שהם מחכים שיפנו אליהם זה מפני שהם לא יודעים (בהכרח) מי צריך עזרה ואיזה סוג של עזרה צריכים. מתי פעם אחרונה אמרתם: "אתה יכול לעזור לי בבקשה ב…?". תעשו ניסיון קטן אפילו בסופר. תבקשו מאחד העובדים להביא לכם מוצר שנמצא גבוה במדפים במקום לשבור את הראש ולנסות להגיע אליו לבד. תבקשו מהורה בגן להוציא לכם את הילד כי אתם מאחרים. משהו קטן שיאמן אתכם על בקשת עזרה. אנשים אוהבים לעזור!
- לעשות – צעד קטן, לעלות מדרגה אחת או קומה אחת או פגישה אחת או רכישה אחת. להתחיל בקטן ולהתאמן בעשייה. כן, יש דבר כזה. אחרי שהבנו את הסיטואציה, ראינו מה חסר לנו ומצאנו מי שיכול לעזור – אין קיצורי דרך בעשייה (גם אם מקבלים בה עזרה).
אז מה אתם אומרים? יאללה לעשייה מקדמת.
השארת תגובה