הילדות גדלו. הן עסוקות (טוב, נו, בדרך כלל) ויש ימים, יותר נכון, אחה"צים שאנחנו פתאום מוצאים את עצמנו פנויים. עוד פעם לשבת מול החדשות? עוד קפה עם חברים? וככל שחולפים הימים ההרגשה של "מה עכשיו?" הולכת ותופסת יותר ויותר.
אז זרקנו רעיונות, ככה בינינו לבין עצמנו כמו שאנחנו עושים כל הזמן ובזכות זה שכבר הבנו שיש גבול לצמצום ולחיסכון בהוצאות חיפשנו עוד דרך להגדיל את ההכנסות. ורעיונות? יש לי בשפע. זה חלק בלתי נפרד מהתודעה שהתפתחה בשנים האחרונות. התודעה שאומרת שהזדמנויות יש כל הזמן וכל שנותר לנו זה להיות פתוחים לראות, להבין ולבחור אותן כך שהן יתאימו לנו. לבחור ולפעול! וכך היה.
ואת הרעיון הזה כבר זרקנו לאוויר כבר יותר מפעם אחת וככה המשכנו ברצף החיים מבלי ממש לעשות איתו כלום. בטח לכולנו יש רעיונות לא ממומשים כאלו. רעיונות מעולים שחולפים ברגע ונשמרים אי שם באחד התאים בראשנו. הפעם זה היה אחרת.
חבר טוב הגיע לכוס קפה בשעת ערב מאוחרת. התפתחה שיחה. עלו רעיונות. ובתוכם, הופ, הרעיון שכבר עלה אצלנו יותר מפעם אחת. זה ששמרנו בצד ליום אחר… לא היום :-). רק שהפעם זה היה אחרת. משהו בנו גרם לזה להיות אחרת. אולי הגענו יותר בשלים? אולי יותר צמאים? אולי השיעמום של אחה"צ הפך לזרז ואולי החבר שהגיע והפך לשותף!
מפה לשם טלפון לקביעת פגישה, קביעת פגישה עוד בשבת הקרובה, פגישה מוצלחת ונעימה שיצרה אצלנו יותר עניין ורצון לבחון לעומק וברצינות את האפשרות להמשך. והיה המשך, שהבשיל להקמת עסק זוגי (וכבר יש לי הרבה מה לומר גם בעניין הזה) שהתחיל לעבוד בינואר 2020 עם זהירות ואופטימיות. אחרי מספר אירועים קטנטן פרצה הקורונה. שיבשה לנו הכל!! וככה, מבלי להבין כלום בתחום הגלידה או האירועים החלטנו לנסות קצת קרוב ולראות מה יקרה. אז ניסינו בקיבוצים מסביב וזה תפס כמו אש בשדה קוצים. ביום שישי הקרוב אנחנו חוגגים את האירוע ה-50 בקיבוץ יראון וחלפו "רק" 8 חודשים מהקמתו של העסק. החודש גם עברנו מעוסק פטור לעוסק מורשה. הקיץ הזה גדלנו ממש ובהרבה מידות 🙂 ותוך כדי מלאאאא אתגרים בדרך.
כן, חיפשנו תוספת הכנסה כי אנחנו יודעים שמעבודה כשכירים לא נצליח לסגור את המשכנתא ושמעסק טוב שעובד כן! אז אנחנו הולכים על זה בכל הכוח ופותרים אתגר אתגר. וכן, יש המשך… באחד מהפוסטים הבאים.
השארת תגובה