עצמאית בבית

 

כמה שאני אוהבת את הבקרים האלו שבהם אני לא ממהרת, בקרים שבהם אני נשארת בבית לבד. אני אוהבת את השקט אחרי שהבנות הולכות לבית הספר. שקט שמעביר אותי למוד שלי. זמן לממש את הרעיונות והמשימות וכל מה שבא לי! והיום זה יום כזה יותר מיוחד כי הוא מגיע אחרי חודשיים של חופש גדול וזה עושה את הבוקר הזה ליותר… יותר מהכל. פתאום יותר שקט לי ויותר מורגש לי הלבד הזה. פתאום אחרי התנועה המרובה והאקשן הבלתי פוסקים שהיו פה הקיץ נכנסת אנרגיה שמאפשרת יותר נשימה עמוקה, התבוננות מסביב, הקשבה לעצמי, הסתכלות סביב ורגיעה כזו כמו שאני אוהבת.

אני אוהבת להיות לבד בבית! זהו, אמרתי את זה. יש לי חברות שזה מלחיץ אותן, שהן לא מסוגלות ולא רוצות להכיל את השקט הזה שנוצר שהן לבד בבית ואז הן מיד מחפשות מה לעשות ולאן ללכת כדי שחס וחלילה לא יהיו לבד. שחלילה לא ימצאו את עצמן משתעממות בבית ולבד, הרגשת הלבד גומרת אותן, באמת! אצלי זה לא ככה. אני אוהבת להיות לבד ואין לי כל קושי למלא את זמני בכל טוב. אני מעבירה יום שלם בבית והטלוויזיה לא מופעלת לרגע קט. גם לא מוזיקה, טוב אולי אולי לפעמים וגם זה רק כי קיבלתי לקרוא איזה פוסט שצורף אליו שיר.

סדר וארגון

אני אוהבת להתחיל את הבוקר שהבית מסודר. שמה דברים במקום, מסדרת את הכריות בסלון, מעבירה סיבוב של מטאטא אם נדרש, מרוקנת פחים, סוגרת דלתות, פותחת חלונות. כל מה שצריך כדי לגרום לאנרגיה נקייה להסתובב ולזרום בכל הבית. אני מפנה את הכיור אם יש כלים ומשאירה שיש נקי נקי. אם יש כביסה אני מכניסה למכונה, אם צריך לקפל אני מקפלת. הכי אני אוהבת לעבוד בסביבה שהיא נעימה ומרגיעה שמפנה לי את הראש. מאותו הרגע אין לחץ על כלום. כל הסידור הזה מסתיים לו ומפנה אותי עד במקסימום 8:30 בבוקר. בד"כ בשעה 8:00 אני כבר אחרי הכל. אני תקתקנית וזו לא חוכמה אבל אני מאמינה שכל אחת יכולה!

ארוחת בוקר

הארוחה הכי חשובה ביום. למדתי לתת לה מקום. שנים אני מכינה אוכל לבנות שייקחו איתן לבית הספר ואני נשארת בלי כלום מאורגן. הרגל נוראי שהיה לי, וממנו נגמלתי, זה בדרך לעבודה לקנות שתי לחמניות ולנשנש אותן באוטו. הרגל שלא הצלחתי לעצור וכל בוקר מחדש התייסרתי מולו. שנים שאני מתלבטת בעניין הזה. איך זה יכול להיות שאני משקיעה את נשמתי בארוחות שלהן ואילו לעצמי אני לא דואגת. לא מצאתי לזה הסבר אמיתי ומתקבל על הדעת והמשכתי כך עד ש… החלטתי שגם אני צריכה להתארגן על עצמי. ואם אין אני לי – אני לי! אז כל בוקר אני מתארגנת על ארוחת בוקר מושקעת וקלילה. לפעמים אני מכינה את עיקרה כבר ערב לפני ולפעמים בכמה דקות בבוקר. ארוחה שכוללת בריאות ואנרגיה ומטעינה אותי לשעות ארוכות קדימה. ארוחה צבעונית שעל הצלחת עושה חשק ומסדרת לי את הבוקר לשעות ארוכות.

רשימת משימות יומית

הרבה אני כותבת על החשיבות שבתכנון. וגם אם יש לנו או אין לנו תכנון חודשי, רבעוני או שנתי אז לפחות על התכנון היומי אני ממליצה להתאמץ ולעשות. פתק קטן שבו כדאי לרשום את הדברים שהיית רוצה לעשות ולהספיק היום. אני ממליצה לרשום בין שלושה לחמישה דברים, כמובן תלוי בגודלם מבחינת הזמן שהם דורשים והמורכבות. יש משימות שתלויות זו בזו ויש כאלו שכוללות שיחת טלפון של כמה דקות. סומכת עליך שתדעי לארגן לך את הרשימה היומית כך שתראה לך סבירה ואפשרית. ומה קורה אם את לא מספיקה את כל מה שרשמת? מחר יום חדש! מה כן הספקת? מה הלך לך טוב? מה קרה איפה שלא הספקת ולמה?

יום עבודה

בא לי להתחיל בהפסקה וכמה שהיא חשוב לך ולי. בין אם אנחנו בפגישות עבודה ובין אם אנחנו על המחשב או בטלפון חשוב מאוד לסמן במהלך היום הפסקות קצרות של נשימה, אכילה, שתיה ואיסוף כוחות. לשלוח ידיים לכל הכיוונים, למשוך קצת לכאן וקצת לשם ולמתוח את עצמך. יש לזה הרבה הסברים בריאותיים ואנרגטיים. ההתעמקות בעבודה ובהספקים חשובה מאוד אבל בבקשה אל תשכחי את עצמך. אני נוהגת לקום די הרבה להפסקות שתיה (משתדלת פחות לאוכל) וכו' וגם תולה מכונת כביסה אם צריך ככה על הדרך ?

סוף יום

כשאת בבית יש מצב שהכל מתערבב לך. שאין סופיות והחיים האישיים מתערבבים עם העבודה הלוך וחזור. אני יודעת שאנחנו נמצאים במציאות כזו שבה הטלפונים לא מפסיקים אחה"צ וגם המיילים. העולם שאנחנו חיים בו נושם 24/7 והרבה פעמים קשה לעמוד בכל קצב החידושים והצורך להתעדכן גובר ומושך אותנו עוד קצת ועוד קצת אל תוך העבודה. אבל! חייבים להשקיע בזה מעט מחשבה ולפחות ברמת התכנון לשים סוף ליום. סוף במובן שאני קמה מהכיסא או עוזבת את המחשב או מניחה את העט ועוברת אל החיים האחרים שלי. חיים שהם משפחה וחוגים וזמן פנוי לקריאה ולמנוחה ולבישול. חיים של סידורים וקפה עם חברה וטיול עם הכלב. חיים שהם שיחה עם השכן או טיפול בגינה או כל מה שהוא לא עבודה. זה לא אומר שאת לא "בסטנד ביי" למייל דחוף או שיחת טלפון חשובה וזה כן אומר שעיקר הזמן את לא! לא פותחת מיילים ולא מסמסת ולא במחשב ולא בפגישות.

סיכום יום

את השלב הזה אני עושה בערב לפני השינה. מה הספקתי ומה לא הספקתי היום? מה יחכה למחר ומה אני צריכה להשלים כדי להתקדם עם חלק מהמשימות? אני באופן אישי אוהבת לסמן את ההצלחות שהיו לי. מה שכן עשיתי ואהבתי את התוצאה ממלא אותי במוטיבציה להמשך. ויש כמובן את המשימות החדשות שנוספו כמו שהיום אצל רופא השיניים עם הילדה עלה הצורך לעשות גם צילום פנורמי או שמתוך שיחת טלפון עם לקוחה עלה הצורך לקרוא ולהתרענן בחומרים לקראת פגישה שמתקיימת בקרוב.

גם את עצמאית בבית? מוזמנת לשתף בסדר היום שלך.

השארת תגובה