רוב המפגשים שלנו בחיים מתקיימים מול ועם אנשים אבל כמה אנחנו נפגשים עם עצמנו? כמה אנחנו נותנים מקום לעצירה משמעותית עבור עצמנו? לא איזה שביב של מחשבה שחולפת ברגע שבה אנחנו תוהים קצת על מי אנחנו אלא ממש לעצור ולפגוש את עצמנו. את מי שאנחנו היום, את מי שהיינו ואת מי שאנחנו רוצים להיות. פגישה אישית עם עצמנו על הקשיים, ההתלבטויות, הכאבים, המשברים. כמה אנחנו נשאבים או בורחים אל השגרה ששואבת אותנו אליה פנימה וכמה אנחנו לא עוצרים לשיחה עם עצמנו? לפגישה עם עצמנו? כמה קל לנו לטפל בכל מי שסביבנו מלבד עצמנו? לתת עצות ולחלק תובנות, זה ברור. ואנחנו?
היום זו הולכת להיות כתיבה שבאה ממני עמוק פנימה מתוך מקום שבו הרגשתי שאני נפגשת עם עצמי. הרגשתי שאני באה להכיר את אנה בר מנהריה ובאותו הזמן מכירה את עצמי. WOW. אם יש מפגשים בחיים שמשנים את חיינו מקצה אחד לקצה שני? אם יש רגעים שנופלים בהם אסימונים? אם יש זמן של בהירות שבו התודעה איננה מה שהייתה? עבורי זה היה במהלך הפגישה עם אנה בר. ממש ככה בדיוק. ותוך כדי שהשיחה התפתחה הרגשתי שאני מקבלת מאנה שפע של מקום וידע להבין כל כך הרבה על עצמי כאדם, כאישה, כאימא. זו הייתה פגישה מטלטלת פנימה.
אנה אהבה אנשים מאז ומתמיד וכל חייה חיפשה את המקומות בהם ניתן לעזור להם. סיימה לימודי עבודה סוציאלית קלינית והתמחתה בטיפול בטראומה. הבחירה הזו כבר מעוררת אצלי כבוד. אנה מטפלת במצבי משבר וטראומה והיא מלווה אנשים המתמודדים עם משברים או השלכות של אירועים טראומטיים בחייהם בעקבות, תקשיבו טוב, הלומי קרב, פגיעות מיניות, מעורבים בפיגועים, ניצולי שואה, אובדן טראגי, טיפולי פוריות, דיכאון אחרי לידה, לידה טראומטית, גירושין, פיטורין. הרגעים הקשים שבחיים.
מגוון האירועים שמהם יכולה להתפתח טראומה הן רבים והמגע בנפש האדם מרגשת את אנה. האפשרות להיות עבור האדם כאשר הוא במקום הכי חשוך, הכי נמוך, הכי מתפרק נותנת לאנה משמעות גדולה לעשייתה. היא מתארת את זה באופן מאוד מיוחד. היא אמנם מסייעת לאחרים אבל מקבלת עבור עצמה לא מעט. אלו תהליכים לא קלים אבל היא מרגישה את השליחות שקיימת בעשייתה. הטיפול בטראומה הוא דינאמי. תהליך שבו נוגעים בדברים הלא מודעים ורואים את השפעתם על היום יום. הטיפול הוא תהליך ממושך ומעמיק שלוקח זמן. בפגישות נוצר מקום שבו האדם יכול לאפשר מקום לעצמו, לבכות, לשחרר קושי ולבנות לאט לאט חיים מלאים ומספקים לצד המשבר או הטראומה.
במציאות המטורפת שבה אנחנו חיים כיום אנה היא מתנה גדולה. היא מסייעת לאנשים לצאת מבורות החיים. להיות איתם בקושי ולאט לאט לצאת. לעשות עצירה, להיפתח ולתת לה להקשיב וזה לא מובן מאילו. נכון, כולנו עוברים טראומות בחיים ובאמת רובנו קמים וממשיכים הלאה, אבל מה עם מי שלא? מי שזקוק ליד ואוזן קשבת? מי שממשיך לחיות את העבר כאילו מתרחש כיום? אלו שזקוקים לחיבוק ולמקום שבו יהיה מישהו עבורם.
אם דיברנו על מציאות מטורפת, מהשיחה של אנה אני משתפת בדוגמא שאולי ממחישה יותר בפשטות את החשיבות שבטיפול בטראומה. כל הזמן נדמה לנו שאנחנו יודעים הכל ועושים את כל מה שצריך. נשאבים למרתון של היום יום מבלי רגע לעצור ולהגיע אל עצמנו. עד שזה לא ממש כואב, עד שהפצע לא גלוי אנחנו נוטים לא לטפל, נוטים להדחיק. כמה חשוב לתת לעצמנו מקום – לא חייבים ליפול. אפשר להתקשר לאנה. לקבל עזרה מאנה, לארגן, לסדר ולהבהיר לעצמך ש"אני בסדר". תנו לה הזדמנות להחזיק ביחד אתכם את התקווה ולמרות הייאוש לקבל ממנה ליווי וצעד צעד לטפל בטראומה.
כחלק מעיסוקה אנה מלווה נשים הנמצאות בטיפולי פוריות. תחום רגיש שמעסיק נשים רבות. אנה מלווה גם באופן אישי וגם מאפשרת קבוצת תמיכה כליווי בתהליך הכל כך אישי.
שום דבר לא יכל להכין אותי לפגישה עם אנה. השיחה בינינו יכלה להמשך עוד שעות ארוכות. היא מקצועית, אמינה ובעיקר מאפשרת מקום. מקשיבה ומכילה ונותנת חיבוק. ממש נגעה לליבי.
אנה בר 2918444 – 052
השארת תגובה