לחכות שזה יהיה מושלם או פשוט לצאת לדרך? להבין מה בדיוק אני עושה או להוציא את מה שיש לי ולזרום עם התוצאות ולתקן תוך כדי? בשאלות הללו עסקתי היום תוך כדי שאני מסיימת הליכת בוקר שכללה האזנה לבחור מיוחד שהגעתי אליו לא מזמן (סיפור בפני עצמו) בשם ליאור פרנקל.
מי מכם מכיר פודקאסט? שמעתי על הדבר הזה לא מזמן וליאור היה הראשון (זה לא נשמע ממש טוב). אז אתמול בנסיעה לעבודה הקשבתי לפודקאסט הראשון בחיי של ליאור פרנקל ערך עם יונית צוק ונדלקתי על זה ברמות. ממש. עד כדי כך שכל היום חיכיתי להיות שוב ברכב כדי לסיים את ההאזנה המעולה. הייתי מרותקת. את הבוקר היום התחלתי בהליכה. יותר נכון להגיד שמאוד רציתי ללכת אבל משהו עצר אותי. אותו הדבר שעוצר אותי כל בוקר וערב – סתם עצלות. אין ממש סיבה. אני הרי יודעת שההליכה עושה לי טוב ומסייעת לי לפתוח את היום בשמחה ובכל זאת העצלות מנצחת אותי כל פעם מחדש. בכל אופן, בשניות האלו שכבר ממש חשבתי על לצאת להליכה ובאותן שניות שחשבתי שאין לי כוח נזכרתי בפודקאסט והחלטתי שזה בדיוק מה שיעזור לי לצאת. הנחתי שאם אקשיב, תוך כדי הליכה לשיחה שמתקיימת יעבור לי הזמן וככה ארוויח פעמים, גם ידע וגם קצת כושר. מעולה!! כך היה. נכנסתי לעוד שיחה ויצאתי לדרך כשהפעם אני מקשיבה לשיחה של ליאור עם בחורה מקסימה בשם טל מאור זינגרמן.
בהאזנה השנייה כבר הבנתי שעליתי על משהו טוב מאוד. האמת היא שכבר עשיתי את זה בעבר הלא כל כך רחוק כשיצאתי להליכות כשאני מאזינה להרצאות של טד וזה באמת היה מעולה. הפעם זה היה מוצלח יותר, לא יודעת אם זה בגלל תוכן השיחה, שעת הבוקר או פשוט אני והבשלות שבה הייתי להליכה (אתמול בערב חזרתי מקבוצת תמיכה בנושא תזונה והמבינה תבין).
אני חושבת גם על זה לא מעט בזמן האחרון. על הקלות הכמעט בלתי נסבלת שאפשר לעשות דברים בימינו. על מגוון האפשרויות הבלתי סופיות שהעולם של זמננו מאפשר לכל מי שרק רוצה לקחת את עצמו למדרגה הבאה או לחדר הבא. שלל אפשרויות שגם אם אצא למחקר אינסופי לא אצליח להכיר את כולן. שפע של הזדמנויות ורעיונות מקסימים ומעניינים שבקלי קלות מעשירים את חיינו בידע, שמחה ומגוון שמתאים ממש רק למי שמעוניין ובכל תחום שיבחר.
חוזרת לשאלה שבה פתחתי. לחכות שזה יהי מושלם או פשוט לצאת לדרך? וגם אם אין תשובה אחת ברורה לי זה די ברור. ברור לצאת לדרך! למרות שזה לא מושלם, בגלל שלא עוד הכל ברור וסגור וידוע. למרות המה יגידו ואפילו בגלל הסיכוי שזה לא יצליח. ברור לצאת לדרך מפני שזו דרך ואם לא יוצאים אז איך אפשר ללכת בה? כמה פשוט.
אז אני בוחרת ללכת בדרך, כל יום מחדש. למרות האבנים שבדרך, למרות הצמתים שצריך בהן לבחור. אני בוחרת לצאת לדרך למרות שכבר יצאתי די מזמן (אבל היחידה שסופרת זו אני! ואף אחד לא ממש שם לב לזה כמו שאולי מתאים לי לחשוב ולא רק לי). והאמת, ההאזנה לשתי השיחות בפודקאסט של ליאור ממש עזרה לי להבין – שהכל בסדר! כל עוד אני בסדר עם זה. כל עוד אני מאפשרת לעצמי לנשום עמוק, לצעוד צעד צעד ופשוט ללכת.
הכל סבבה!
ואצלכם? באיזה דרך אתם הולכים? אשמח לשאול אתכם את השאלות ולמצוא ביחד את התשובות כי בסופו של יום – כולנו ביחד באותה הסירה – נחמד לשוט ביחד.
ועד אז… מוזמנים להכיר את הפודקאסט – הרווח כולו שלכם.
השארת תגובה